הר אראגאץ ואגם קארי: נסיעה מירוואן וטיפוס לפסגה הדרומית

כמעט בכל יום בהיר רואים את האראגאץ מירוואן: גוש הררי רחב עם ארבע פסגות צפון־מערבית לעיר. זה ההר הגבוה ביותר בארמניה של היום. הפסגה הצפונית מתנשאת לכ־4,090 מטר, והפסגה הדרומית, בגובה של כ־3,880 מטר, היא הנגישה מבין הארבע. כמעט כל מי שעולה יוצא מאגם קארי, בגובה של כ־3,200 מטר. האגם נמצא כ־60–70 ק"מ מירוואן, בערך שעה וחצי נסיעה דרך אשטרק וביוראקן, והרכב מביא אתכם ממש עד החוף.

מה זה האראגאץ ואגם קארי

האראגאץ הוא הר געש כבוי. הפסגות שלו עומדות סביב שפת לוע ישן ועצום, שבו השלג נשאר עד אמצע הקיץ. הפסגה הצפונית היא הגבוהה ביותר, אבל המסלול אליה ארוך: לרוחב הלוע, על פני שדות שלג וקטעים סלעיים, יום שלם, ולא מקום ללכת אליו בלי ניסיון בהרים. גם הפסגות המערבית והמזרחית קשות יותר מהדרומית. הפסגה הדרומית, לעומת זאת, בהישג ידו של מטייל רגיל בכושר סביר: אין בשביל קטעים טכניים, רק עלייה בגובה ואבנים.

קארי פירושו "אבני" בארמנית. זה אגם קטן ממקור קרחוני־געשי, בתוך קערה סלעית שכמעט אין סביבה צמחייה, רק מפולות אבנים, טחב וכתמי שלג. על החוף עומדים מבנים של תחנה גבוהה שבה חוקרים קרינה קוסמית עוד מימי ברית המועצות. בעונה נפתח לפעמים בית קפה קטן בסמוך, אבל לא באופן קבוע. בקיץ עדרים רועים סביב האגם ורועים מקימים אוהלים על המדרונות. הכלבים שלהם רציניים: שמרו מרחק מהעדרים ואל תתקרבו אליהם עם אוכל.

הרבה אנשים עולים לכאן בלי שום תוכנית לגבי הפסגה, רק בשביל הדרך והאוויר הקריר. ביולי, כשבירוואן יותר מ־35 מעלות, כאן יכול להיות 10–12 מעלות, עם רוח.

איך מגיעים לאגם קארי מירוואן

יוצאים מירוואן צפון־מערבה לכיוון אשטרק, ומשם לפי השלטים לביוראקן. הכביש מטפס דרך הכפר, עובר ליד מצפה הכוכבים של ביוראקן, ואז מתפתל במעלה המדרון בסרפנטינות. בדרך עוברים את הפנייה למבצר אמברד; זכרו אותה אם אתם רוצים לשלב את השניים.

אחרי הפנייה לאמברד הכביש ממשיך לטפס כל הדרך עד האגם. האספלט במקומות מסוימים טוב ובאחרים ישן, עם בורות וטלאים. הקילומטרים האחרונים עוברים על מדרון פתוח עם מעט מעקות בטיחות, וערפל יכול לרדת תוך עשר דקות.

המרחקים משוערים; הזמנים מניחים כביש יבש וקצב רגוע. בסרפנטינות שמעל ביוראקן אי אפשר לנסוע מהר, וגם אין צורך.

איזה רכב צריך

בקיץ, במזג אוויר יבש, אנשים מגיעים לקארי בדרך כלל ברכב פרטי רגיל. נסעו לאט, עקפו בורות ואל תשפשפו את תחתית הרכב באבנים שבצד הדרך. קרוסאובר עם מרווח גחון גבוה יותר נוח כאן יותר, במיוחד בתחילת העונה ובסופה, כשהגשם שוטף בוץ וחצץ על האספלט.

הגובה משפיע גם על הרכב. ב־3,000 מטר המנוע מושך חלש יותר באופן מורגש, אז החזיקו הילוך נמוך בעליות. בירידה אל תרכבו על הבלמים; השתמשו בבלימת מנוע.

מתי הכביש פתוח

העונה קצרה. השלג מתפנה מהכביש העליון בדרך כלל עד יוני, והוא נסגר בדרך כלל באוקטובר עם השלגים הראשונים. התאריכים המדויקים משתנים משנה לשנה: יש שנים שביוני עדיין יש ליד האגם ערימות שלג גבוהות מרכב, ויש שנים שהכביש כבר סגור בתחילת אוקטובר.

בדקו את מצב הכביש לפני היציאה. הדרך האמינה ביותר היא לשאול בביוראקן או לחפש ביקורות ותמונות טריות מהימים האחרונים. בעונת המעבר, גם כשהכביש פתוח רשמית, הקטע העליון עלול להיות קפוא בבוקר.

עוד על השינויים במזג האוויר בהרים מחודש לחודש, במדריך מתי לטייל בארמניה.

הטיפוס לפסגה הדרומית

השביל מתחיל באגם ופונה צפונה במעלה מדרון סלעי. ייתכן שהוא לא מסומן לכל אורכו, אבל בעונה השביל דרוך היטב ובדרך כלל יש לאורכו גלעדים, ערימות אבנים קטנות.

נתוני המסלול:

• מרחק כ־5 ק"מ לכל כיוון; מסלולי GPS שונים נותנים בין 4.5 ל־6 ק"מ.
• עלייה מצטברת כ־700 מטר, מ־3,200 עד כ־3,880 מטר.
• זמן 2.5–3 שעות עלייה, כשעתיים ירידה. אם אין לכם ניסיון בהליכה בגובה, תכננו יותר.

החלק הראשון מתון, על מפולות אבנים וכתמי עשב. אחר כך המדרון מתלול, עם סלעים גדולים מתחת לרגליים ובמקומות מסוימים שדות שלג שעדיין שם ביולי. הקטע האחרון עובר לאורך שפת הלוע, ומהפסגה משקיפים לתוך הקערה המושלגת, כשהפסגה הצפונית ממול. ביום בהיר רואים את האררט בדרום.

בקיץ מזג האוויר מעל האראגאץ מתנהל כמעט אותו דבר כל יום: בהיר בבוקר, עננים מצטברים עד הצהריים, ולא פעם סופת רעמים אחר הצהריים. צאו מהאגם לא יאוחר מ־7:00–8:00, וחזרו אם עננים כהים כבר מתפתחים מעל הפסגה, גם אם אתם קרובים. סופת רעמים על רכס חשוף מסוכנת.

בגובה הזה הרבה אנשים חווים מחלת גבהים קלה: כאב ראש, קוצר נשימה, רגליים כבדות. לכו לאט, שתו לעיתים קרובות ואל תמהרו בקטע התלול האחרון. אם כאב הראש מחמיר ומופיעה בחילה, רדו; בדרך כלל זה עובר בגובה האגם.

מה להביא

מזג האוויר באגם ובפסגה לא דומה בכלל לזה של ירוואן. גם באוגוסט יכול לרדת למעלה ברד שלג.

• מעיל רוח ושכבה חמה, פליז או מעיל פוך קל.
• כובע וכפפות, במיוחד ליציאה מוקדמת.
• נעלי הליכה עם סוליה קשיחה. נעלי ספורט מחליקות על סלעים גדולים ועל שדות שלג.
• קרם הגנה ומשקפי שמש. בגובה השמש שורפת מהר, והשלג מחזיר את האור.
• מים, לפחות 1.5–2 ליטר לאדם, ואוכל. יש נחלים לאורך הדרך, אבל אל תשתו מהם בלי פילטר.
• מקלות הליכה עוזרים בירידה.

באגם יש בדרך כלל קליטה סלולרית; גבוה יותר היא לא יציבה. הורידו מפה אופליין עם המסלול וספרו למישהו בירוואן מתי אתם מתכננים לחזור.

אם אתם לא עולים לפסגה

קארי שווה את הנסיעה גם בלי הפסגה. אפשר להקיף את האגם בחצי שעה, לעלות לגבעה הקרובה מעל התחנה בשביל נוף על הקערה, ולשתות משהו חם בבית הקפה אם הוא פתוח. בדרך חזרה עצרו באמברד ובביוראקן.

אם אתם רק רוצים להציץ על ההרים הגבוהים בלי הליכה ארוכה, חצי יום מספיק. אם אתם עולים לפסגה, הקדישו יום שלם וצאו מירוואן בסביבות 5:00–6:00.

אראגאץ, אמברד וביוראקן ביום אחד

הכול נמצא על אותו כביש:

1. יציאה מוקדמת מירוואן ונסיעה למעלה לאגם קארי.
2. טיפוס לפסגה הדרומית וחזרה למטה עד הצהריים.
3. בדרך חזרה, מבצר אמברד בגובה של כ־2,300 מטר. הפנייה נמצאת נמוך יותר באותו כביש.
4. ביוראקן ונסיעת ערב חזרה לירוואן.

את העצירות אפשר לסדר במתכנן המסלולים, והאראגאץ ואמברד מופיעים גם במפת המקומות. אם אתם מגיעים לארמניה בחורף, כשהכביש לקארי סגור, אפשר לראות את ההרים מצד אחר: ברכבל בצאחקדזור.

שאלות נפוצות

כמה זמן נוסעים מירוואן לאגם קארי? כ־60–70 ק"מ, בערך שעה וחצי. הכביש עובר דרך ביוראקן, והחלק העליון מתפתל במעלה מדרון פתוח.

אפשר להגיע לקארי ברכב פרטי רגיל? בקיץ, במזג אוויר יבש, בדרך כלל כן, אם נוהגים בזהירות. בתחילת העונה ובסופה, אחרי גשם ומוקדם בבוקר כשעלול להיות קרח, רכב עם מרווח גחון גבוה נוח יותר.

מתי הכביש לאגם פתוח? בדרך כלל מיוני עד אוקטובר. התאריכים משתנים משנה לשנה, אז בדקו את מצב הכביש לפני היציאה.

כמה ארוך הטיפוס לפסגה הדרומית של האראגאץ? כ־5 ק"מ לכל כיוון עם כ־700 מטר עלייה מצטברת. העלייה לוקחת 2.5–3 שעות, הירידה כשעתיים.

צריך מדריך? במזג אוויר בהיר ובשיא העונה הרבה אנשים עולים לפסגה הדרומית לבד. בערפל, עם שלג על השביל, או בלי ניסיון בטיולי הרים, עדיף ללכת עם מדריך או עם מישהו שמכיר את המסלול. אל תנסו את הפסגה הצפונית בלי ניסיון וציוד.

בקצרה

אגם קארי נמצא שעה וחצי מירוואן דרך ביוראקן, והכביש פתוח בערך מיוני עד אוקטובר. מהאגם יש כ־5 ק"מ ו־700 מטר עלייה עד הפסגה הדרומית של האראגאץ; צאו מוקדם, לפני הסופות של אחר הצהריים. קחו בגדים חמים גם ביולי, ועצרו באמברד בדרך חזרה.