טיולי יום מירוואן ברכב: לאן נוסעים ליום אחד
גרני וגגהארד, חור ויראפ, אצ'מיאדזין, סבן, דיליג'אן, צאחקדזור, נורוונק ואראגאץ: מסלולי יום מירוואן ברכב, עם מרחקים, זמני נסיעה ומצב הכבישים.
ארמניה קטנה, וכמעט כל המקומות המוכרים נמצאים במרחק יום נסיעה מירוואן. היעדים הקרובים נמצאים 15–40 ק"מ מהעיר, סבן ודיליג'אן במרחק שעה עד שעה וחצי, ונורוונק וארני במרחק שעתיים בכביש M2. הכבישים סלולים ברובם, וברוב המסלולים שלהלן מספיק רכב סדאן רגיל. יש שני יוצאים מן הכלל: אראגאץ הגבוה, והירידות לערוצים אחרי גשם.
הנה שמונה מסלולים שאפשר באמת לסגור באור יום ולחזור לעיר, ועוד אחד שלא נכנס לפורמט הזה.
גרני, סימפוניית האבנים וגגהארד
זה הטיול הפופולרי ביותר מירוואן, ובחירה טובה ליום הראשון בארץ. למקדש גרני יש 28 ק"מ, כ־40 דקות נסיעה מזרחה, דרך נור נורק ווחג'אברד. המקדש הפגאני מהמאה ה־1 עומד על שפת ערוץ נהר האזאט. הכניסה לתיירים זרים עולה בערך 1,500 דראם, ועדיף לשלם במזומן.
מתחת לכפר, בתוך הערוץ, נמצאת סימפוניית האבנים, קיר של עמודי בזלת בגובה עשרות מטרים. אל הנהר יורדת דרך של כ־2 ק"מ עם משטח מעורב: בטון, אספלט מטולא וחצץ. במזג אוויר יבש סדאן עובר אותה בהילוך ראשון. אחרי גשם ובחורף עדיף להשאיר את הרכב למעלה ולרדת ברגל. העלייה חזרה לוקחת כ־40 דקות.
בהמשך אותה דרך, כ־9 ק"מ, נמצא מנזר גגהארד, שחלקו חצוב בסלע. הכניסה והחניה בחינם. מירוואן לגגהארד יש כ־40 ק"מ, 45–60 דקות בלי לעצור בגרני.
- הלוך ושוב: כ־85–90 ק"מ
- זמן: 5–6 שעות כולל ביקור וארוחת צהריים בגרני
- רכב: סדאן כל השנה עד המקדש והמנזר; הירידה לסימפוניית האבנים רק במזג אוויר יבש
- מתי לצאת: לפני 9:00, אוטובוסי התיירים מגיעים ב־10–11
בבקרים של ימי חול יוצאים מהעיר דרך שכונות נורק בפקק, אז תוסיפו עוד עשרים דקות. בסופי שבוע הדרך מתמלאת בחתונות ובמשפחות, ובכניסה לגגהארד יכול להיות צפוף.
חור ויראפ והתצפית על האררט
חור ויראפ נמצא 40 ק"מ דרומית לעיר, והנסיעה בכביש M2 לוקחת 45–60 דקות. המנזר עומד על גבעה באמצע מישור אררט, ומתחת לאחת הקפלות יש בור שיורדים אליו בסולם ברזל אנכי. הכניסה בחינם.
כדאי להגיע מוקדם. האררט נראה בבירור בדרך כלל עד 10–11 בבוקר, ואחר כך עולה אובך. הביקור עצמו לוקח כשעה, ולכן חור ויראפ הוא בדרך כלל התחנה הראשונה ביום ארוך דרומה (ראו את המסלול לנורוונק בהמשך), או טיול בוקר קצר עם חזרה לצהריים.
- הלוך ושוב: כ־80 ק"מ
- זמן: 3–4 שעות
- רכב: כל רכב, הדרך מישורית ואין מעברי הרים
בכביש M2 יש רשת צפופה של מצלמות. המהירות המותרת מחוץ ליישובים היא בדרך כלל 90 קמ"ש, ובכפרים 60 קמ"ש. פרטים נוספים בכתבה על חוקי התנועה בארמניה.
אצ'מיאדזין וזוורטנוץ
המסלול הקצר ביותר ברשימה, נוח ליום הנחיתה או הטיסה חזרה. חורבות מקדש זוורטנוץ מהמאה ה־7 נמצאות 15 ק"מ מהמרכז, ליד הכביש לוואגרשאפט, 20–25 דקות נסיעה. עוד 5–6 ק"מ, פחות מעשר דקות, ואתם באצ'מיאדזין: הקתדרלה, מקום מושבו של הקתוליקוס, וכנסיות הריפסימה וגאיאנה.
נמל התעופה זוורטנוץ נמצא על אותו כביש מערבי. אם הטיסה בערב, אפשר לשים את אצ'מיאדזין בשעות האחרונות לפני החזרת הרכב. הפרטים המעשיים על הטרמינל נמצאים במדריך לנמל התעופה של ירוואן. אם אוספים ומחזירים את הרכב בנמל התעופה, לא צריך לחזור לעיר לפני הטיסה.
- הלוך ושוב: כ־45–50 ק"מ
- זמן: 3–4 שעות
- רכב: כל רכב; בוואגרשאפט הרחובות צרים, ולחניה ולנרות כדאי להחזיק כסף קטן בדראמים
סבן וסבנוונק
לאגם סבן יש 65 ק"מ, כשעה בכביש M4 דרך אבוביאן והרזדן. מנזר סבנוונק עומד על חצי אי, ומהחניה עולים אליו במדרגות, כעשר דקות. פני האגם נמצאים בגובה של בערך 1,900 מטר, ולכן גם ביולי קריר שם ב־8–10 מעלות יותר מבירוואן.
סבנוונק עצמו לוקח שעה. שאר הזמן הולך על החוף: חופים ליד העיירה סבן ולאורך החוף המערבי, ומסעדות דגים עם אישחאן וסיג. אפשר לשחות מאמצע יולי עד סוף אוגוסט, והמים קרים.
- הלוך ושוב: כ־130–140 ק"מ
- זמן: חצי יום, יום שלם עם חוף
- רכב: סדאן; כביש M4 עד סבן רחב, ובחורף מפנים בו שלג
אחרי תשע בבוקר עולות בעלייה לסבן משאיות, ובקטעים של שני נתיבים צריך לעקוף בזהירות.
דיליג'אן דרך סבן
דיליג'אן נמצאת 95 ק"מ מירוואן, כשעה וחצי בכביש M4 דרך סבן ומעבר סבן. מעבר למעבר האקלים אחר: מדרונות מיוערים, אוויר לח יותר ולעתים קרובות ערפל. בעיירה עצמה יש את רחוב שרמבייאן הישן, ומסביב את המנזרים הגרצין (כ־18 ק"מ מהמרכז) וגושאוונק (כ־21 ק"מ), ואת אגם פרז.
הגיוני לבנות את היום כך: סבנוונק בבוקר, דיליג'אן והגרצין אחרי הצהריים. עד סבנוונק 65 ק"מ, ומשם עד דיליג'אן עוד 35 ק"מ דרך המעבר והמנהרה.
- הלוך ושוב: כ־220 ק"מ, עם הגרצין וגושאוונק כ־240 ק"מ
- זמן: 9–10 שעות
- רכב: סדאן; האספלט עד הגרצין וגושאוונק בסדר, הקטע האחרון לאגם פרז צר
בחורף ובעונות המעבר יש במעבר ערפל וקרח שחור. המנהרה פתוחה כל השנה, ואילו הדרך הישנה דרך מעבר סמיונובקה נסגרת בשלג כבד. צמיגי חורף מחויבים בחוק מ־15 בנובמבר עד 31 במרץ. עדיף לחזור באור יום: בערפל, בירידה לכיוון סבן, הראות יורדת לכמה עשרות מטרים.
צאחקדזור וקצ'אריס
צאחקדזור נמצאת 55 ק"מ צפונה, הנסיעה לוקחת כשעה, ובשלג עד שעה וחצי. אתר הנופש נמצא בגובה של כ־1,800 מטר: בחורף סקי, ובקיץ רכבל למדרון הטגניס וטיולים ביער. בכניסה עומד מנזר קצ'אריס מהמאות ה־11–13.
צאחקדזור משתלבת טוב עם סבן: מהעיירה לאגם יש כ־35 ק"מ דרך הרזדן. יוצא מעגל של 150–160 ק"מ, ויום אחד מספיק לו בלי לרוץ.
- הלוך ושוב: כ־110 ק"מ (עם סבן כ־160 ק"מ)
- זמן: 5–7 שעות
- רכב: בקיץ כל רכב; בחורף צמיגי חורף, ובשלג כבד קרוסאובר נוח יותר בעלייה בתוך העיירה
מתי צריך צמיגי חורף בארמניה ואיך מתנהגים הכבישים לאתרי הסקי, תמצאו בכתבה על ארמניה בחורף.
נורוונק וארני: יום ארוך דרומה
נורוונק עומד בערוץ אמאגו, בערך 122 ק"מ מירוואן, והנסיעה בכביש M2 לוקחת כשעתיים. כ־1–2 ק"מ אחרי הכפר ארני פונים לקניון, ומשם כ־8 ק"מ באספלט צר בין צוקים אדומים. את הכנסייה הדו־קומתית סורפ אסטבצאצין, עם מדרגות האבן על החזית, מזהים מכל גלויה.
ארני נמצא בדרך חזרה: יקבים לאורך הכביש, טעימות ומערת ארני־1 עם החפירות. אם אין ברכב נהג שלא שותה, עדיף לקנות את היין ולפתוח אותו כבר בירוואן.
הדרך הנוחה ביותר לעשות את זה ביום אחד:
- יציאה מירוואן ב־7:00
- חור ויראפ עד 8:00, כשהאררט עוד נראה
- נורוונק עד 10:30–11:00
- ארוחת צהריים ויקבים בארני
- חזרה לירוואן עד 18:00–19:00
- הלוך ושוב: כ־250 ק"מ
- זמן: 8–9 שעות עם עצירות
- רכב: סדאן; אחרי ירסח כביש M2 חוצה מעבר לוויוץ דזור, בחורף המעבר יכול להיות חלקלק, ואת הדרך בערוץ אמאגו לא תמיד מפנים מיד אחרי שלג
זה המסלול הארוך ביותר שעוד הייתי קוראת לו טיול יום. דרומה משם מתחיל מעבר וורוטאן, וכמעט לא נשאר זמן לביקורים.
אמברד ואגם קארי: רק בקיץ
מסלול עונתי על מדרון האראגאץ, ההר הגבוה בארמניה. מבצר אמברד מהמאות ה־10–13 עומד בגובה של כ־2,300 מטר, 50–55 ק"מ מירוואן, קצת יותר משעה נסיעה דרך אשטרק וביוראקן. רוב הדרך סלולה, אבל הקטע האחרון יכול להיות הרוס או עפר.
אגם קארי נמצא גבוה יותר, בכ־3,200 מטר, 60–70 ק"מ מהעיר ושעה וחצי נסיעה. הרכב מגיע עד שפת האגם. שם עומדים מבני התחנה הגבוהה לחקר קרינה קוסמית, ובעונה פתוח לפעמים בית קפה קטן. מכאן מתחיל השביל לפסגה הדרומית של האראגאץ, כ־5 ק"מ ו־700 מטר טיפוס.
הדרך לקארי פתוחה בערך מיוני עד אוקטובר, והתאריכים תלויים בשלג. שני המקומות נמצאים על אותה דרך: עד הצומת נוסעים יחד, ואז בוחרים מה קודם.
- הלוך ושוב: כ־150–170 ק"מ עם שני היעדים
- זמן: 6–8 שעות, עם טיפוס לפסגה יום שלם
- רכב: בקיץ במזג אוויר יבש סדאן בדרך כלל מסתדר, אם נוסעים לאט ועוקפים בורות. בתחילת העונה ובסופה, אחרי גשמים ובבוקר מוקדם עם קרח, נוח יותר קרוסאובר עם מרווח גחון גבוה יותר
בגובה 3,200 מטר גם באוגוסט יכול להיות 5+ מעלות ורוח חזקה, וערפל יורד תוך עשר דקות. קחו מעיל בכל מקרה.
למה לא כדאי לעשות את טאטב ביום אחד
טאטב נמצא בדרום, בסיוניק, ושווה להגיע אליו. אבל הדרך היא כ־250 ק"מ לכל כיוון, בכביש M2 דרך ויק ומעבר וורוטאן (כ־2,340 מטר). זה 4–4.5 שעות נהיגה נטו הלוך ואותו דבר חזור, ועוד הרכבל "כנפי טאטב", התור אליו והמנזר עצמו.
על הנייר אפשר להיכנס ל־16–17 שעות, אבל אז הדרך חזרה נופלת על החושך: כביש הררי עם משאיות, ערפל במעבר, ונהג שבשעה הזאת כבר עייף. נוח יותר ללון בגוריס או בטאטב, ובדרך דרומה לעצור בחור ויראפ, בארני ובנורוונק. כך הטיול מתחלק לשני ימים נורמליים.
טבלת סיכום
| מסלול | מירוואן | נסיעה לכיוון אחד | הלוך ושוב | מספיק סדאן? |
|---|---|---|---|---|
| גרני, סימפוניית האבנים, גגהארד | 28–40 ק"מ | 40–60 דק' | ~90 ק"מ | כן; ירידה לערוץ רק במזג אוויר יבש |
| חור ויראפ | 40 ק"מ | 45–60 דק' | ~80 ק"מ | כן |
| זוורטנוץ ואצ'מיאדזין | 15–20 ק"מ | 20–40 דק' | ~50 ק"מ | כן |
| סבן וסבנוונק | 65 ק"מ | ~שעה | ~135 ק"מ | כן |
| דיליג'אן דרך סבן | 95 ק"מ | ~1.5 שעות | 220–240 ק"מ | כן; בחורף צמיגי חורף |
| צאחקדזור (+ סבן) | 55 ק"מ | ~שעה | 110–160 ק"מ | כן; בחורף צמיגי חורף |
| חור ויראפ, נורוונק, ארני | 122 ק"מ | ~שעתיים | ~250 ק"מ | כן; בחורף צמיגי חורף |
| אמברד ואגם קארי | 50–70 ק"מ | 1–1.5 שעות | ~160 ק"מ | בקיץ בדרך כלל כן; קרוסאובר נוח יותר |
| טאטב | ~250 ק"מ | 4–4.5 שעות | ~500 ק"מ | מאפריל עד אוקטובר כן; צריך לינה |
הזמנים הם לנהיגה ביום בלי פקקים. ליציאה מירוואן בשעת העומס של הבוקר ולכניסה בערב תוסיפו עוד 20–30 דקות לכל אחת.
איך בונים שבוע מהטיולים האלה
אם הבסיס שלכם בירוואן ולא רוצים לעבור מלון עם המזוודות, המסלולים מצטרפים לחמישה־שישה ימים בלי חזרות: יום לגרני ולגגהארד, יום לסבן עם דיליג'אן, יום ארוך דרומה, ואצ'מיאדזין ביום הנחיתה או העזיבה. צאחקדזור ואראגאץ תלויים בעונה: הראשון מעניין בחורף, השני רק בקיץ. מה פתוח מתי ואיזה מזג אוויר יש איפה מפורט חודש אחר חודש בכתבה מתי לנסוע לארמניה.
את היעדים הבודדים ואת השילובים ביניהם נוח לפרוס על מפת המקומות ובמתכנן המסלולים.
מה לבדוק לפני היציאה
- דראמים במזומן. בגרני, בחור ויראפ, ליד סבנוונק ובכפרים בדרום כמעט אין כספומטים, ואת כרטיסי הכניסה, הדוכנים והחניות משלמים לעתים קרובות רק במזומן
- דלק. תחנות דלק, כולל תחנות גז, יש בכל הכבישים הראשיים. לפני אמברד וקארי תדלקו באשטרק, ואל תסמכו על תחנה גבוה יותר במדרון
- מפה לא מקוונת. בדרום ועל מדרון האראגאץ הקליטה נעלמת במקומות מסוימים
- אזור הנסיעה בחוזה. על אספלט בדרך כלל אפשר לנסוע בכל הארץ, אבל חברות השכרה רבות אוסרות לצאת מהמדינה, ורובן אוסרות נסיעה בדרכי עפר. אם הקטע האחרון לאמברד השנה הוא עפר, ביררו את זה בזמן ההזמנה. מה שבדרך כלל כתוב בחוזה מרוכז בנקודות המעשיות של השכרת רכב בארמניה
- סוג הרכב. לכל הרשימה, חוץ מאראגאץ במזג אוויר גרוע, מספיק סדאן. אם אתם מתכננים הרים בעונות המעבר או טיולי חורף, עיינו במדריך לבחירת רכב
כמעט כל המסלולים ברשימה מתחילים ביציאה לאחד משלושה כבישים: M2 דרומה, M4 לצפון־מזרח ו־M5 מערבה. אם יוצאים לפני שמונה, הפקקים בעיר כמעט לא יתפסו אתכם.
