צ'קליסט: מה לבדוק כשאוספים רכב שכור בגאורגיה

תקצבו 15 דקות לאיסוף הרכב, ואלה יהיו חמש־עשרה הדקות המשתלמות ביותר בכל הטיול. יש שישה דברים לעבור עליהם: המסמכים ברכב, הסעיפים העיקריים בחוזה (השתתפות עצמית, פיקדון, מדיניות דלק), המרכב והשמשות, הצמיגים והגלגל הרזרבי, מפלס הדלק, והאם כל מה שבפנים באמת עובד. כל דבר שמעורר ספק, צלמו בווידאו לפני שאתם יוצאים מהחניון.

מסמכים: מה צריך להיות ברכב ומה אצלכם

בתא הכפפות יהיו פחות ניירות ממה שאתם רגילים. הביטוח בגאורגיה הוא אלקטרוני ונשמר במאגר מידע, כך שאין פוליסה נפרדת שצריך לסחוב. גם חוזה השכירות נחתם לא פעם באופן אלקטרוני.

מה אמור להיות בידיים שלכם אחרי המסירה:

• רישיון הרכב ברכב, בדרך כלל עותק, וזה תקין: הרבה בעלים שומרים את המקור אצלם.
• חוזה שכירות על שמכם, מודפס או אלקטרוני. לא צריך ייפוי כוח נפרד לרכב שכור: החוזה עצמו הוא מה שמאשר את זכותכם לנהוג בו.
• עותק של החוזה בטלפון. הורידו את הקובץ, אל תסתפקו בקישור: בדרך לסטפנצמינדה או בסבנטי הקליטה נעלמת, וייתכן שתצטרכו את המסמך בבדיקה.
• איש קשר בתמיכה שעונה גם מחוץ לשעות הפעילות. שמרו את המספר מיד, לא ברגע שתצטרכו אותו.

דרכון, רישיון נהיגה והכרטיס שעליו נחסם הפיקדון שמרו אצלכם. בגאורגיה מכירים ברישיונות לאומיים, ורישיון נהיגה בינלאומי בדרך כלל לא מבקשים. היוצא מן הכלל: אם ברישיון שלכם אין תעתיק של השם באותיות לטיניות, עדיף שיהיה לכם רישיון בינלאומי, כי השאלות עולות לא בדלפק ההשכרה אלא בדרך, במחסום משטרה.

החוזה: הסעיפים שבדרך כלל קוראים אחרונים

את החוזה חותמים על מכסה המנוע בשתי דקות, ומה בעצם כתוב בו מגלים אחר כך, בהחזרה. לפני שאתם חותמים, חפשו בעיניים שש שורות:

• ההשתתפות העצמית. הסכום שתשלמו מכיסכם אם הרכב ייפגע. בגאורגיה הוא לרוב 300–1,000 דולר, תלוי בקטגוריית הרכב. כיסוי מלא בלי השתתפות עצמית עולה בערך 8–15 דולר ליום.
• מה הביטוח הבסיסי לא מכסה. בדרך כלל שמשות, צמיגים, גלגלים, מראות ותחתית הרכב. כלומר בדיוק מה שנפגע בדרכי עפר ובהרים.
• הפיקדון. הסכום, הצורה (חסימה בכרטיס או מזומן) ומתי הוא חוזר. לא פעם הכסף נשאר חסום עוד 2–4 שבועות אחרי החזרת הרכב: מצלמות רושמות קנסות באיחור, והם מגיעים לבעל הרכב. עוד על כך בכתבה על הפיקדון בהשכרת רכב בגאורגיה.
• הגבלת קילומטרים. בהרבה תעריפים אין הגבלה, אבל לא בכולם. טביליסי, סבנטי וחזרה מגיעים בקלות ל־1,500 ק"מ בשבוע.
• מדיניות דלק. הסטנדרט הוא מיכל מלא באיסוף ומיכל מלא בהחזרה.
• יעדים אסורים. תושטי, הדרך שמעל מסטיה לאושגולי, ושלובני, ג'וטה, מעבר גודרדזי. זו לא עצה לגבי מרווח גחון, זה סעיף בחוזה: נכנסתם לשם, והביטוח מפסיק לפעול, לא משנה באיזה רכב אתם נוהגים.

עוד שני דברים ששווה לשאול בנפרד: האם נהג נוסף רשום בחוזה, והאם מותר לצאת מהמדינה. לארמניה אי אפשר להיכנס עם לוחיות גאורגיות בלי אישור בכתב מחברת ההשכרה, ובגבול מבררים את זה מהר.

חלק מהשאלות האלה נסגרות עוד לפני שמגיעים לחניון: ב־MY.DRIVE ההשתתפות העצמית, הפיקדון והמחיר הסופי מופיעים כבר בשלב ההזמנה, כך שבמסירה נשאר רק לוודא שהחוזה תואם את מה שבחרתם, ולא ללמוד את התנאים בפעם הראשונה.

מרכב, שמשות וגלגלים: איך לצלם נכון

הקיפו את הרכב כולו וצלמו סרטון. לאט, שתיים־שלוש דקות, ותגידו בקול תוך כדי: "כנף קדמית ימנית, מכה". הקול בהקלטה עוזר אחר כך לא פחות מהתמונה.

בהתחלה צילמתי את הרכב ממש שם, בחניון התת־קרקעי של שדה התעופה, ואז בבית לא הצלחתי להבדיל בסרטון בין שריטה להשתקפות של נורת פלורסנט. היום אני מבקשת שיוציאו את הרכב לאור יום, גם אם זה עולה חמש דקות נוספות.

על מה להסתכל מקרוב:

• הפגושים מלמטה והספים. לשם מצטבר כל מה שאוספים ממדרכות ומפסי האטה.
• כל ארבעת הגלגלים, במיוחד הימניים.
• השמשה הקדמית: פגיעת אבן בגודל אפונה הופכת לסדק אחרי שבוע בדרך לקזבגי, ושמשות כמעט אף פעם לא כלולות בביטוח הבסיסי.
• המראות, הגג (בקחתי יש ברד), הדלת האחורית.
• תא הנוסעים: כתמים, ריפוד שרוף, מצב השטיחים.

כל נזק שמצאתם חייב להיכנס לדוח מצב הרכב. צלמו את הדוח החתום במלואו, כולל הסימונים. אם הנציג אומר "אה, זה כלום, לא נרשום", רשמו בכל זאת. ואם בסוף תהיו מעורבים בתאונה במהלך הטיול, הדוח יחד עם התמונות שלכם מהמסירה יקלו מאוד על השיחה.

צמיגים וגלגל רזרבי: מה לבדוק לפני ההרים

בדקו את עומק החריצים ואת דפנות הצמיגים: חתכים ובליטות מופיעים מהר על דרכי העפר בגאורגיה. בחורף בדקו בנפרד שהרכב לא על צמיגי קיץ: בעלייה לגודאורי הם חסרי תועלת, ולפעמים פשוט לא יתנו לכם לעלות איתם למעבר. לפני מסלול הררי כדאי להציץ גם בצ'קליסט הכללי לטיול בהרים.

אחר כך פתחו את תא המטען והרימו את הרצפה. צריכים להיות שם גלגל רזרבי (או ערכת תיקון), ג'ק ומפתח גלגלים. פעם אחת, ליד גורי, תפסתי בורג בצמיג וגיליתי גלגל חירום צר ומסודר, מנופח לחצי לחץ, ושום מפתח גלגלים בשום מקום. ביליתי שעתיים בשוליים בהמתנה לעזרה. מאז בדיקת תא המטען לוקחת לי שלושים שניות ותמיד מתבצעת.

אם יש לגלגלים ברגים נגד גניבה, בקשו שיראו לכם איפה נמצא המתאם שלהם.

תא הנוסעים והלוח: חמש דקות של בדיקות

שבו מאחורי ההגה ועברו על הרשימה:

• מיזוג על קר וחימום על חם. ביולי בטביליסי יש ‎+38, ובספטמבר באבאנו הלילה קרוב לאפס; שניהם צריכים לעבוד.
• המגבים ומפלס נוזל השמשות. בקיץ בדרך טביליסי–באטומי השמשה מתכסה בחרקים תוך שעה.
• אורות: נמוכים, גבוהים, איתותים, אורות בלימה. בקשו ממישהו לבדוק את אורות הבלימה מבחוץ בזמן שאתם לוחצים על הדוושה.
• חגורות בטיחות בכל המושבים, נקודות העיגון של מושב הבטיחות לילד, והמושב עצמו.
• מתקן לטלפון ומטען. בטיול בגאורגיה הניווט פועל כמעט בלי הפסקה, והטלפון גמור עד הצהריים.
• לוח המחוונים אחרי הנעת המנוע: נורית מנוע, סמל לחץ אוויר בצמיגים, נורית שמן. שום נורית אזהרה לא אמורה להישאר דולקת אחרי ההנעה.

השוו את מד הקילומטרים ואת כמות הדלק למה שכתוב בחוזה. צלמו את המספרים במד הקילומטרים.

דלק וגפ"מ

שאלו איזה דלק הרכב צורך והסתכלו על המדבקה על מכסה פתח התדלוק. בתחנות הדלק בגאורגיה ההיצע הרגיל הוא 92, 95, 98 וסולר; לכל רשת יש שמות מסחריים משלה, ולכן פשוט יותר לבקש לפי מספר.

חלק מהרכבים הזולים יותר נוסעים על גפ"מ. המיכל בתא המטען אוכל חצי מהנפח השימושי, ותחנות גז גבוה בהרים מופיעות הרבה פחות מאשר למטה בעמק. אם יש ברכב מערכת גפ"מ, בקשו שיראו לכם איך עוברים בין הדלקים, ובדקו שהגז מלא במסירה.

היברידיות הן סיפור בפני עצמו. בציי ההשכרה בגאורגיה יש הרבה כאלה, ופריוס מדור ישן לא מתניעה כמו סדאן מוכרת. התרגלו לכפתור ההנעה ולבורר ההילוכים בחניון, לא כשאתם משתלבים בתנועה ברחוב צרטלי. אם אתם עוד בוחרים קטגוריית רכב למסלול שלכם, על איזה רכב לקחת ועל ג'יפ או סדאן כתבנו בנפרד.

שלוש מאות מטר לפני היציאה

לפני שאתם יוצאים לדרך, עשו סיבוב בחניון. בלמו חזק בקטע ריק: הדוושה לא אמורה לשקוע והרכב לא אמור למשוך הצידה. הקשיבו למתלים מעל מהמורה. בדקו את בלם היד, ההילוך האחורי, המצלמה וחיישני החניה, אם יש.

כל דבר מוזר בשלב הזה נפתר בשיחה של חמש דקות. אותו דבר מוזר ארבעים קילומטר אחר כך נפתר בגרר.

בקצרה

האיסוף מסתכם בשלוש פעולות: לצלם את הרכב באור יום, להכניס כל נזק לדוח מצב הרכב, ולקרוא בחוזה את השורות על ההשתתפות העצמית, הפיקדון והדרכים האסורות. הוסיפו לרשימה הזו את בדיקת תא המטען, עם הגלגל הרזרבי והג'ק, כסעיף נפרד, כי זה הדבר שהכי הרבה אנשים מדלגים עליו. שמרו את כל התמונות והמסמכים בתיקייה אחת בטלפון עד שהפיקדון חוזר לכרטיס.