לאן לא לנסוע ברכב שכור בגאורגיה

כמעט כל גאורגיה נגישה ברכב שכור רגיל, כולל קזבגי וסבנטי, ולשום דבר מזה לא צריך ניסיון בנהיגה בהרים. יש כמה יעדים בודדים שיוצאים מהכלל הזה: חלקם אסורים על פי חוק, חלקם בגלל הדרך עצמה וחלקם בגלל חוזה ההשכרה. לפני כל עונה, עוד לפני שאנחנו ממליצים לאורחים על מסלולים, אנחנו קוראים מחדש את התנאים של חברות ההשכרה, כך שהרשימה שלמטה היא רשימה מעשית ולא תיאורטית.

דרום אוסטיה: כניסה היא עבירה פלילית

דרום אוסטיה כבושה ונמצאת בפועל בשליטת הצבא הרוסי. מבחינת גאורגיה מדובר בשטח שלה, הנתון לכיבוש בלתי חוקי.

החוק בדבר השטחים הכבושים בתוקף מאז 2008. הוא אוסר להיכנס לדרום אוסטיה ולאבחזיה שלא דרך מחסומי הגבול הגאורגיים הרשמיים, כלומר בפועל אוסר כניסה מהצד הרוסי. העונש: קנס החל מ־400 לארי (בערך 140 דולר) או עד ארבע־חמש שנות מאסר. ב־2015 כמה אזרחים רוסים קיבלו עונשי מאסר בפועל.

קו הגבול המנהלי כמעט לא מסומן בשטח. באזורים מסוימים עדיין יש שדות מוקשים. בתוך השטח אין סיוע קונסולרי, והקליטה הסלולרית נעלמת. אם פשוט טעיתם בדרך, תצטרכו להסביר את זה כשכבר תהיו עצורים.

חותמת של מחסום "זרמאג" הרוסי בדרכון נותנת לשוטרי הגבול הגאורגיים עילה לעכב אתכם בכניסה למדינה. נכון שרק לעיתים רחוקות מחתימים שם, אבל הסיכון קיים.

לשם לא נוסעים: לא כתיירים, לא "רק להציץ" ולא במעבר.

אבחזיה: באופן חוקי רק דרך אינגורי

החוק הגאורגי מתיר כניסה דרך מחסום רשמי אחד בלבד, מעבר אינגורי בצד של זוגדידי. המעבר הזה חוקי. כניסה דרך מחסום "פסו" הרוסי ליד אדלר נופלת תחת אותו חוק בדבר השטחים הכבושים, עם אותם עונשים.

בנוסף, ארה"ב, בריטניה, גרמניה וישראל ממליצות לאזרחיהן להימנע מאבחזיה לגמרי: השטח לא נמצא בשליטת הרשויות הגאורגיות, שירותי החירום פועלים באופן בלתי צפוי, ובמקומות מסוימים קו הגבול לא מסומן. מבחינת ההשכרה זה קצר: אף חברה בטביליסי לא תרשה לכם לקחת רכב לאבחזיה, והביטוח לא חל שם בכלל.

טושטי ומעבר אבאנו

טושטי נמצאת בצפון־מזרח המדינה, והנופים שם נדירים גם בסטנדרטים גאורגיים. הדרך היחידה פנימה עוברת במעבר אבאנו, בגובה 2,950 מטר מעל פני הים. מפשאוולי לאומלו יש 72 קילומטרים של דרך עפר צרה בלי מעקות, עם תהום מצד אחד ומפלים שזורמים ישר על הכביש.

• עונה: יוני עד ספטמבר, לפעמים עד תחילת אוקטובר. באוקטובר 2024 הדרך נסגרה בגלל שלג וקרח.
• רכב: רשמית רק 4X4. סדאנים לפעמים עוברים, אבל זו הגרלה.
• מפולות: קבועות ובלי אזהרה, ויכולות לחסום את הדרך לימים.
• קליטה: כמעט אפסית. בתקלה או בתאונה אתם לבד.

חברות ההשכרה בטביליסי אוסרות על טושטי בלי יוצא מן הכלל, והמסלול שלכם מתועד. המחיר של הפרת הכלל הוא אובדן הפיקדון ופינוי מההרים על חשבונכם. אנחנו עצמנו לא נסענו באבאנו ברכב שכור ולא ממליצים על זה לאורחים: אם ממש רוצים לראות את אומלו, שכרו נהג מקומי שמכיר את הדרך הזאת בעל פה.

שאטילי: ממש ליד הגבול עם צ'צ'ניה

שאטילי, כפר־מבצר מימי הביניים בחבסורתי, נמצא שני קילומטרים מהגבול עם צ'צ'ניה. המקום מרשים מאוד, והדרך אליו נחשבת לאחת המסוכנות במדינה: צרה, בחלקה עפר, עם צוקים תלולים והפרשי גובה גדולים. מדי פעם היא נסגרת בגלל מזג האוויר. היו מקרים שמיניבוסים נפלו לתהום. יש עבודות שיקום, אבל כבישי הרים נבנים לאט.

בחוזי השכרה שאטילי מופיעה בדרך כלל ממש לצד טושטי ואושגולי. בדקו לפני הנסיעה, או סעו עם נהג מקומי.

עמק טרוסו: השארנו את הרכב ליד הגשר

עמק טרוסו מתפצל לערוץ צדדי לא רחוק מקזבגי. הפנייה היא מהדרך הצבאית הגאורגית ליד הכפר קובי. בפנים יש מעיינות מינרליים עם פסי טרוורטין כתומים, כפרים אוסטיים נטושים וצבעים שלא תמצאו בשום מקום אחר בגאורגיה.

הערוץ נמשך כ־15 קילומטרים, בגובה של יותר מ־2,000 מטר. הקילומטרים הראשונים הם דרך עפר צרה מעל נהר הטרק, ואפשר לפנות מקום לרכב שמגיע ממול רק במפרצונים. אחר כך הדרך מתיישרת, אבל עפר נשאר עפר.

את טרוסו הלכנו ברגל מהגשר, ואת הרכב השארנו בפנייה. עד המעיינות זו הליכה קלה, ושאלת חוזה ההשכרה פשוט יורדת מהפרק. רוב החברות אוסרות על טרוסו יחד עם שאר דרכי העפר בהרים, והמסלול נראה ב־GPS. אם רוצים לנסוע בעמק, קחו נהג בקזבגי: זה זול יותר מכל פינוי.

ושלובני: מדבר למחצה על גבול אזרבייג'ן

ושלובני, פארק לאומי בקצה הדרום־מזרחי על הגבול עם אזרבייג'ן, לא דומה לשום דבר אחר במדינה: מדבר למחצה, קניוני חרסית, הרי געש של בוץ. הנסיעה מטביליסי לוקחת שעתיים וחצי עד שלוש.

מה מפריע לנסוע לבד:

• לשמורה הקפדנית נכנסים רק ברכבי 4X4. שאר הפארק פתוח טכנית גם לרכב רגיל, אבל דרכי העפר הופכות לבלתי עבירות אחרי גשם.
• צריך היתר, שמונפק במרכז המנהלי בדדופליסצקרו.
• קליטה סלולרית לא יציבה או לא קיימת.
• אין בתי קפה ואין חנויות: הביאו אוכל ומים משלכם.

אל תתכננו את ושלובני ברכב שכור, כי רוב החברות מכניסות את הפארק לרשימת ההגבלות מאותן סיבות כמו את שאר יעדי השטח. קל יותר לצאת לסיור מאורגן מטביליסי, ויש הרבה כאלה. מדריך באמת עוזר כאן: בלעדיו הפארק מרגיש ריק, יש מעט שלטים וכמעט אין נקודות ציון, ואחרי שעה של נסיעה בין גבעות זהות מאבדים את ההתמצאות.

סבנטי: למסטיה כן, את אושגולי קודם לבדוק

סבנטי נשארת אחד המסלולים המרכזיים במדינה, ורובה פתוחה לרכב שכור. הדרך מטביליסי דרך קותאיסי למסטיה סלולה, וסדאן רגיל מסתדר בה מצוין. מסטיה עצמה נוחה לגמרי לרכב פרטי.

עם אושגולי זה מסובך יותר. עד קיץ 2024 רוב הקטע ממסטיה לאושגולי כבר נסלל, ומטיילים מספרים שהגיעו תוך שעה ברכב פרטי. ובכל זאת, רוב חוזי ההשכרה עדיין אוסרים את זה, וה־GPS קולט. אחרי אושגולי, לכיוון לנטחי, מתחיל שטח של ממש. בכל עונה אורחים שואלים אותנו על האספלט לאושגולי, והתשובה לא משתנה: האספלט קיים, אבל הוא לא מוסיף לחוזה שום אישור. שאלו את חברת ההשכרה לפני הנסיעה, ולא כשאתם מחזירים את הרכב.

אג'ריה ההררית: ח'ולו ומעלה

חוף אג'ריה והכביש לבאטומי מצוינים. למעלה בהרים התמונה אחרת: הדרך לח'ולו ולכפרים שמעליה היא שרשרת צרה של סרפנטינות עם כביש לא אמין. רוב חברות ההשכרה מכניסות את ח'ולו לאותה רשימה עם טושטי ושאטילי. את החלק הזה עדיף לעשות בסיור או במונית מקומית.

מה חברות ההשכרה אוסרות

רשימת ההגבלות הסטנדרטית בחברות בטביליסי נראית בערך כך:

• דרום אוסטיה ואבחזיה, מסיבות חוקיות
• טושטי ואומלו
• שאטילי
• עמק טרוסו
• ושלובני
• אושגולי, בדרך כלל אסור, לפעמים מותר בתנאים
• ח'ולו ואג'ריה ההררית

הפרת הכללים עולה כסף: אובדן הפיקדון, פינוי מההרים על חשבונכם, ובתאונה חמורה אחריות כספית אישית בלי כיסוי ביטוחי. מעקב GPS הוא כבר מזמן סטנדרט, והמסלול נבדק כשמחזירים את הרכב.

ועוד דבר לגבי הרכב עצמו: שכירת רכב שטח לא מבטלת את האיסור. ההגבלה קשורה לאזור, לא למרווח הגחון, ו־4X4 לא משנה כלום בחוזה. איזה סוג רכב לקחת למסלולים המותרים פירטנו כאן: איזה רכב לשכור בגאורגיה.

לפעמים אנחנו נאלצים לשכתב מסלולים שאנשים שולחים לנו. באחד מהם נדחסו גם טרוסו וגם אבאנו בין קזבגי לקאחתי, ועוד ברכב פרטי שכור. הוצאנו את שניהם, שמנו במקומם את גרגטי ואת היקבים של קאחתי, והטיול לא נפגע מזה בכלל.

לאן אפשר לנסוע בגאורגיה בראש שקט

רשת הכבישים במדינה טובה, וכמעט כל מה שכדאי לראות פתוח: טביליסי, קזבגי, קאחתי, באטומי, בורג'ומי, מסטיה. לכל אלה אפשר להגיע ברכב שכור רגיל. אם אתם מתלבטים בין סדאן לקרוסאובר, הציצו בהשוואה שלנו בין ג'יפ לסדאן.

אין הרבה אזורים מוגבלים, והגבולות שלהם ברורים: השטחים הכבושים, כמה דרכי עפר בהרים הגבוהים, ושלובני ועוד כמה קטעים שמופיעים בשמם בחוזה. את כל השאר אפשר לתכנן בחופשיות, עם מסלולים ויעדים שאספנו במגזין ובמדור המקומות.