עמק טרוסו: איך מגיעים ואיפה הולכים

עמק טרוסו מתחיל כ-17 ק"מ דרומית לקזבגי, בפנייה ליד הכפר קובי שעל הכביש הצבאי הגאורגי, משם מובילה דרך עפר צדדית אל תוך הערוץ. הכביש הסלול נגמר בנקודה הזו. בדרך העפר אפשר לנסוע עד הגשר שמעל הנהר, אבל כבר בקטע הזה המשטח משובש. אחרי הגשר הדרך הופכת לגרועה באמת, ובמקומות מסוימים עוברת על שפת תהום. לא כדאי לנסות אותה ברכב פרטי, ובטח שלא ברכב שכור.

למה מגיעים לכאן

בניגוד לעמקים העמוסים יותר סביב קזבגי, טרוסו כמעט ריק: כפרים אוסטיים נטושים, מעיינות מינרליים עם משקעי טרוורטין בכתום עז ובלבן, אגם המינרלים המבעבע אבאנו, ושרידי מבצר זקגורי על גבעה בקצה העמק, עם שרידי מגדל הגנה שממנו נפתח נוף פנורמי על הערוץ. אפשר ללכת לאורך העמק מערבה כ-22 ק"מ, עד תחילת הגבול עם דרום אוסטיה. שם, בזקגורי, נגמר גם החלק הפתוח של השביל.

איך מגיעים: ברכב רק עד הגשר

מטביליסי לקזבגי יש כ-150 ק"מ בכביש הצבאי הגאורגי, והאספלט במצב טוב לכל אורך הדרך. רכב רגיל מסתדר בלי בעיה עם קזבגי עצמה ועם העלייה לכנסיית השילוש הקדוש בגרגטי. טרוסו ועמק ג'וטה השכן הם סיפור אחר: שם צריך 4x4, בעוד שלנסיעות לכיוון קחתי או קזבגי אין בו צורך.

עם רכב שכור המצב פשוט יותר: אי אפשר להיכנס בכלל, לא משנה כמה רחוק הדרך מאפשרת פיזית. טרוסו, ג'וטה, תושטי וכמה אזורים הרריים נוספים מופיעים במפורש בחוזי ההשכרה כאזורים אסורים, והביטוח לא מכסה שם דרכים לא סלולות, כך שכל נזק או תאונה נופלים על השוכר. זו לא פורמליות: אחרי הגשר דרך העפר הצרה עוברת במקומות מסוימים ממש על צוק מעל הנהר, וגם נהגים מנוסים בקרוסאוברים קרעו שם צמיגים ושפשפו את תחתית הרכב, וחלק מהתיירים חזרו עם פגושים פגועים וחשבונות תיקון.

נקודת הייחוס שעד אליה אפשר לנסוע, ואין לעבור אותה: הנקודה הזו במפה, ממש ליד הגשר. ההיגיון לטיול ברכב שכור פשוט: נוסעים בכביש הסלול עד הפנייה לקובי, ממשיכים בדרך העפר עד הנקודה הזו, חונים וממשיכים משם ברגל. כמעט אין בשביל עליות, כך שההליכה קלה.

מי שרוצה להעמיק בלי לסכן את הרכב השכור יכול להזמין בכפרים שבכניסה לעמק הסעות 4x4 מקומיות אל הטרוורטינים או קרוב יותר למבצר. זה פתרון טוב כשאין הרבה זמן או כשלא מתחשק יום שלם של הליכה.

מסלול ההליכה: מה רואים, לפי הסדר

מנקודת החניה השביל צמוד לנהר כמעט בלי שינויי גובה, ורובו דרך עפר שטוחה. הלוך ושוב עד מבצר זקגורי לוקח 6–7 שעות, כ-22 ק"מ. אם רוצים לקצר, אפשר ללכת עד המעיינות המינרליים ואגם אבאנו ולחזור, וזה לוקח הרבה פחות זמן.

הנקודות לאורך המסלול, לפי הסדר:

1. מעיינות מינרליים וטרוורטינים – התצורות הראשונות מופיעות כבר בתחילת העמק, עם מים שעולים אל פני השטח וריח גופרית מורגש.
2. אגם אבאנו – בריכה מינרלית קטנה שבה בועות פחמן דו-חמצני עולות מקרקעיתה, קרה וצלולה.
3. הכפר קטריסי – כפר אוסטי הרוס למחצה עם מגדל שמירה ששרד, ובסמוך מנזר שאפשר לנוח בו.
4. מבצר זקגורי – שרידים על גבעה בסוף החלק הפתוח של העמק, ולמרגלותיו עמדת גבול.

מה להביא ומתי לנסוע

העונה לביקור בעמק היא ממאי עד אוקטובר. בחורף ובעונות המעבר שלג עלול לחסום את הדרך והשביל, והכניסה בדרך כלל נפתחת רק במאי או ביוני. לפני היציאה כדאי לבדוק את מצב הדרך במרכז המבקרים של הפארק הלאומי קזבגי בסטפנצמינדה או בעמוד של georoad.ge.

קחו דרכון: ליד מבצר זקגורי פועלים סיורי גבול, וייתכן שיבקשו מכם להזדהות. להליכה לאבאנו, לקטריסי ולמבצר עצמו לא צריך היתר. היתר נדרש רק אם מתכננים להמשיך לכיוון אגם קליצדי. מבחינת ציוד מספיקות נעליים סגורות ונוחות, מים והגנה מהשמש: אין בשביל קטעים קשים טכנית, וכמעט אין צל בשום מקום בעמק.

כדאי לדעת

ברכב אפשר להגיע לעמק טרוסו רק עד הגשר שמעל הנהר (ראו את הנקודה במפה למעלה). הדרך עד שם משובשת, ואחריה היא כמעט בלתי עבירה לרכב רגיל. רכבים שכורים אסורים בדרך העפר הזו לגמרי, בלי קשר למצב הדרך, אז חונים בתחילת השביל וממשיכים ברגל. קחו דרכון, ותכננו חצי יום כדי להגיע למבצר זקגורי, או פחות אם עוצרים באגם אבאנו ובמעיינות.