יער סבדורי: איך מגיעים, מה רואים ומתי כדאי לבוא

סבדורי לא דורש שום הכנה מראש. יורדים מכביש טביליסי–טיאנטי, מכבים את המנוע, יוצאים מהרכב: אדמה לחה, ריח של מחטי אורן, ושקט שאין בו כלום חוץ מציפורים. אשורים, אלונים וטקסוסים מתנשאים עד כמה שהעין רואה. מכאן פשוט הולכים.

היער שוכן במחוז מצחטה-מטיאנטי, בגובה של 600 עד 1,700 מטר מעל פני הים. הוא נמצא כ-45 קילומטרים ממרכז טביליסי, כלומר בערך שעה מאחורי ההגה. בקנה מידה גאורגי זה כלום, ובכל זאת רוב המבקרים בבירה לא מגיעים לכאן. הם נוסעים למצחטה או לקזבגי במקום.

חבל.

מה זה היער הזה

סבדורי שייך לפארק הלאומי טביליסי, הוותיק במדינה, שהוקם ב-1973. הפארק משתרע על 243 קמ"ר על רכס הקווקז הראשי, וסבדורי הוא החלק היפה והמתויר ביותר שלו.

כביש טביליסי–טיאנטי עובר לאורך שולי היער בדרכו לעיירה טיאנטי. הפרט הזה עוזר להבין את הגאוגרפיה: היער לא מוחבא באיזו פינה נידחת, הוא מתחיל ממש בצד הכביש, והנופים הראשונים מופיעים כבר דרך חלון הרכב.

היער עצמו משתרע על כ-5,125 הקטאר. רובו אשור ואלון, ובין העצים משולבים מינים נדירים יותר: תאשור קולכי, טקסוס, בוקיצה הררית, אלון פונטי. חיים כאן שועלים, זאבים ואיילים.

השם מגיע מאגדה. מספרים שפעם עמד עמוק ביער כפר מאושר, ותושביו חיו כל כך טוב שהמקום נקרא סבדורי, על שם מילה גאורגית שמשמעותה שפע ושביעות רצון. עם הזמן הכפר התרוקן, והשם נשאר ליער.

ארבע עונות, ארבעה יערות שונים

סבדורי אף פעם לא נראה אותו דבר פעמיים. הוא יפה כל השנה, אבל לכל עונה יש קול משלה.

אביב

היער מתעורר. אחרי שהשלג נמס השבילים רטובים ורכים, והאוויר מריח מעלים נרקבים ומצמיחה חדשה. זמן טוב לביקור ראשון.

קיץ

שיא הירוק, והעונה העמוסה ביותר לפיקניקים. מתחת לעצים קריר בהרבה מאשר בטביליסי הלוהטת, ולכן ביולי ובאוגוסט משפחות שלמות עולות לכאן עם מנגלים ותרמוסים.

סתיו

העונה הפופולרית השנייה. סבדורי גבוה מטביליסי, אז הסתיו מגיע לכאן קצת קודם, ובאוקטובר באים בשביל הצבעים. האשורים והאלונים הופכים צהובים, כתומים ואדומים. השיא נופל בסביבות ה-15 באוקטובר, פלוס מינוס שבוע.

חורף

הזמן המרשים ביותר בשנה. בינואר ובפברואר העצים עומדים בשלג ובכפור, אור זהוב חודר דרך הצמרות, וכמעט אין תיירים. כשמזג האוויר והכביש מאפשרים, אני לא מכירה מקום טוב יותר בסביבת טביליסי בחורף.

מה עושים ביער סבדורי

תשתית התיירות נפתחה רשמית ב-2017: פינות פיקניק, אתרים לאוהלים ולמדורות, ושלטי מידע לאורך השבילים המרכזיים.

מסלולי הליכה. חלק מהמסלולים עוברים במישור בתוך היער, אחרים מטפסים, עם הפרשי גובה ותצפיות על הרכס. השטח לא אחיד, עולה ואז שוב יורד, אז נעליים עם סוליה טובה הן לא המלצה אלא חובה. הדרך הקלה ביותר להיכנס ליער היא מהכפר ע'וללבי.

לינה בשטח. האתר מותאם לאוהלים: אפשר להגיע בערב, להקים מחנה ולישון כמה עשרות קילומטרים מרעש העיר.

פטריות. בחודשים החמים היער מלא בהן. זה בילוי מקומי אמיתי, והוא מכריח להאט ולהסתכל על היער מקרוב.

פיקניק גאורגי. מנגל, שיפודי בשר, יין, כמה שעות מתחת לעצים. בשביל זה מגיעים לכאן רוב המקומיים.

מקלט הדובים בצחווריצ'מיה

הנה עוד סיבה להקדיש לסבדורי יום שלם: מקלט בעלי החיים בכפר צחווריצ'מיה, ממש ליד הכביש, רגע לפני תחילת היער.

המקלט פועל מאז 2010. חיים בו יותר ממאה בעלי חיים שניצלו: דובים חומים, זאבים, וגם פרות וכלבים. מטפלים בהם, וכשאפשר משחררים אותם בחזרה לטבע. פתוח כל יום מ-11:00 עד 19:00, הכניסה חינם ותרומות יתקבלו בברכה.

זה לא מרגיש כמו גן חיות, יותר כמו מרכז שיקום. רבים מבעלי החיים הגיעו פצועים או נלקחו מציידים לא חוקיים.

מה עוד אפשר לראות בדרך

מסבדורי אפשר להתחבר לדרך הצבאית הגאורגית דרך סגוראמו ולהמשיך לסטפנצמינדה. מאגר סיוני (אגם סיוני) נמצא במרחק של כחצי שעה. מבצר אוג'רמה ואנדרטת דברי ימי גאורגיה נמצאים באותו כיוון.

איך מגיעים

מתחנת האוטובוסים דידובה יוצאות מרשרוטקות לכפרים שליד היער, אבל הן מביאות רק עד היישוב הקרוב. משם נשארים בצד הכביש בלי דרך אמיתית לטייל, וללכת לאורך הכביש עצמו מסוכן. אפשר גם במונית, אבל צריך לסגור מראש זמן המתנה או נסיעה חזרה, וזה יוצא יקר יותר.

האפשרות הפשוטה ביותר היא לשכור רכב בטביליסי. בא לכם להישאר עוד קצת בפיקניק, לעצור במקלט, להמשיך לסגוראמו או לאגם סיוני? את כל זה מחליטים במקום. אפשר להזמין רכב עם משלוח חינם ב-mydrive.club.

הנסיעה פשוטה: כביש טביליסי–טיאנטי, כ-45 ק"מ, בערך שעה מהמרכז. אפליקציות הניווט מתמודדות איתה בלי הפתעות. קל יותר להיכנס ליער מהצד של מצחטה, שם האספלט ממשיך עד הסוף.

בחורף ודאו שלרכב השכור יש צמיגי חורף, כי הכביש שחוצה את היער עלול להיות חלקלק אחרי שלג. קחו בחשבון גם את התנועה. בסופי שבוע עמוסים בחורף נוצר תור של מכוניות בכניסה ליער, אז עדיף לצאת מוקדם בבוקר.

מידע מעשי

ולסיום

סבדורי לא צריך תירוץ. באים לכאן פשוט כי נמאס מאספלט, מרעש העיר וממסכים. שעה מטביליסי ואתם ביער אמיתי על מדרון הקווקז. לפעמים זה מספיק.