צינאנדלי: אחוזת צ'בצ'בדזה ואיך מגיעים אליה ברכב

צינאנדלי הוא כפר בקאחתי, כ-100 ק"מ מטביליסי, שצמח סביב אחוזה מהמאה ה-19 שנתנה את שמה לאחד היינות הלבנים המוכרים ביותר בגאורגיה. הנסיעה ברכב אורכת שעה וחצי עד שעתיים, וזו הדרך הנוחה ביותר להגיע לשם, אם לא לוקחים מונית או סיור יומי מאורגן. כאן תמצאו את ההיסטוריה של האחוזה, מה יש לראות בה היום ואיך לתכנן את הנסיעה.

למה מגיעים לצינאנדלי

הכפר שוכן במחוז תלאווי, 10 ק"מ מהעיר תלאווי עצמה, והאחוזה היא הסיבה שבגללה עוצרים בו. ב-1835 בנה הנסיך אלכסנדר צ'בצ'בדזה בית אחוזה בסגנון איטלקי על אדמה שירש מאביו, ותכנן סביבה פארק בסגנון אנגלי, עם גננים שהביא במיוחד מבריטניה. באותו מתחם, היקב שלו היה הראשון בגאורגיה שביקבק יין בשיטות אירופיות, ולא רק בתהליך המסורתי בכדי קוורי.

צ'בצ'בדזה היה משורר, גנרל בצבא הרוסי ויוצא המערכות נגד נפוליאון. הוא הפך את האחוזה למקום מפגש של סופרים ודיפלומטים. פושקין, לרמונטוב ואלכסנדר דיומא ביקרו בה. אלכסנדר גריבויֶדוב נשא לאישה את בתו של צ'בצ'בדזה, נינו, בכנסייה הקטנה שליד הבית הראשי, והיא עדיין חלק ממסלול הביקור.

היסטוריה שכוללת פשיטה ובנייה מחדש

ב-1854, במהלך מלחמת הקווקז, תקפו כוחות בהנהגת האימאם שאמיל את צינאנדלי. האחוזה נבזזה ונשרפה בחלקה, וכמה מבני המשפחה, ביניהם אנה צ'בצ'בדזה, נלקחו בשבי והוחזקו תמורת כופר. דוד, בנו של אלכסנדר, שיקם את הבית לאחר מכן, אבל העלות הכניסה אותו לחובות כבדים, ובסופו של דבר מכר את האחוזה למדינה הרוסית.

עד 1886 הפכה צינאנדלי למעון של משפחת הצאר, והבית נבנה שוב בידי האדריכל אלכסנדר אוזרוב. המדינה פתחה אותו כמוזיאון ב-1947. מאז 2008 מנהלת את המתחם באופן פרטי קבוצת Silk Road Group, שהשקיעה בשיקום יותר מ-12 מיליון דולר, שיפצה יותר מ-100 מוצגים קיימים והוסיפה עוד 500 לאוסף.

מה יש במקום היום

כדאי להקדיש שעתיים עד שלוש כדי לראות את המתחם כמו שצריך.

• בית המוזיאון: פנים מהמאה ה-19, כולל הסלון עם הפסנתר, חדר העבודה של צ'בצ'בדזה, חפצים אישיים, אוסף נשק ודיוקנאות, ואחד מהם צויר בידי אנה צ'בצ'בדזה עצמה.
• הפארק האנגלי: כ-18 הקטאר, עם בריכות, שבילים מוצלים בעצים וצמחים שהובאו מאירופה ומאסיה. הכנסייה שבה נישאו גריבויֶדוב ונינו עומדת באחד מקצותיו.
• מרתף היין: מחזיק יותר מ-15,000 בקבוקים, והעתיק שבהם מתוארך ל-1814. מתקיימות בו טעימות, ובדרך כלל הן כוללות גם את היין הלבן צינאנדלי עצמו.
• מלון ומסעדות: במתחם פועל מלון Radisson Collection, כך שאפשר גם ללון במקום ולא רק לעצור בדרך.

מאז 2019 מתקיים באחוזה בתחילת ספטמבר פסטיבל צינאנדלי, אירוע בינלאומי של מוזיקה קלאסית שמושך מבצעים מכמה מדינות ומשתתפת בו התזמורת הפאן-קווקזית לנוער. אמפיתיאטרון פתוח ואולם קאמרי נבנו במיוחד לפסטיבל בתוך המבנים המשוחזרים. אם הטיול שלכם נופל על התאריכים האלה, הזמינו כרטיסים לקונצרטים מראש. הם נגמרים מהר.

כרטיסים ושעות פתיחה

מחירים משוערים. כדאי לבדוק שוב לפני היציאה, כי הם משתנים:

• כניסה למוזיאון ולפארק: כ-10 לארי
• טעימת יין מודרכת: החל מ-35 לארי
• ילדים עד גיל 6: חינם

המתחם פתוח בדרך כלל כל יום, בלי יום סגירה, עם שעות ארוכות יותר בקיץ וקצרות יותר בחורף. בסופי שבוע ובימי הפסטיבל מגיעות יותר קבוצות מאורגנות, כך שבבוקר שקט יותר אם אתם רוצים את הפארק לעצמכם.

נסיעה ברכב מטביליסי

צינאנדלי נמצאת 100 ק"מ מטביליסי ו-10 ק"מ מתלאווי, ומגיעים אליה בכביש קאחתי דרך גורג'אאני. הנסיעה אורכת שעה וחצי עד שעתיים, תלוי בתנועה ובעצירות.

אין תחבורה ציבורית ישירה לאחוזה. הדרך המקובלת היא אוטובוס או מרשרוטקה לתלאווי, ומשם 15 דקות במונית עד המקום. סיורים יומיים מטביליסי עוברים בקאחתי במסלול קבוע אחד, עם זמן מוגדר בכל עצירה.

עם רכב שכור קל יותר לבנות את המסלול לפי מה שחשוב לכם: לשלב את צינאנדלי עם סיגנאגי, מנזר אלוורדי או ביקור ביקב בדרך, ולחזור לטביליסי בקצב שלכם ולא בקצב של קבוצה. הכביש סלול לכל אורכו, כך שסדאן רגילה או קרוסאובר יסתדרו מצוין, אין צורך במשהו גדול יותר.

לפני שיוצאים

צינאנדלי מרכזת היסטוריה מאוד מסוימת: משפחת צ'בצ'בדזה, מלחמה, בנייה מחדש, מעון קיסרי ומוזיאון מהתקופה הסובייטית, והכול בעצירה שדורשת חצי יום כדי לראות אותה כמו שצריך. שלבו אותה עם סיגנאגי, עם יקבים נוספים בקאחתי או עם מנזר בודבה, ולא כיעד יחיד. אם אתם נוהגים בעצמכם, תכננו את היום כולו סביב האזור ולא רק סביב האחוזה.